ראיון עם אריאלה קינן
כמה זמן את יוצרת?
שנתיים, סיימתי את הלימודים התנסתי במשך שנה ואז התחלתי את זה. למדתי וידיאו, ובזה יש גם אילוסטריטור ופוטושופ.
הלימודים עזרו?
הם תרמו מאוד כאלו זה פתח לי את הראש. נגיד בצילום לא ידעתי מה אני רוצה מה מעניין אותי בצילום. זה נחמד מאוד אנימציה אבל לא ידעתי שזה מעניין.עברתי לVFX אנימציה בתל אביב.שם זה פתח לי את הראש לדברים חדשים ומעניינים אבל לא בדיוק מה שאני רוצה.סיימתי את כל הלימודים הייתה לי שנה שפשוט ניסיתי לחקור ואז גיליתי את הDGG וזה פתח לי את הראש.
DGG?
דרים ג'נריטור. זה עזר לי לפתוח את הראש שלי לדברים חדשים לגמרי. אפשר להשתמש בתמונה וליצור משהו חדש לגמרי. אני עובדת על תחושה, בוחרת בצילום שאני שצילמתי ומצא חן בעייני.מכניסה אותו לDGG ומשחקת עם אפקטים.
משם אני מכניסה את זה לפוטושופ או לפרוקריט וממשיכה לייצר אותו לעוד משהו כמו מין קולאז מתמשך. נגיד הייתי צריכה עננים עם עיינים .אז אני אוסיף עננים בפוטשופ. זה תהליך של קדימה ואחורה בין פוטושופ לפרוקריט עד שימצא חן בעייני.
למה בחרת באומנות?
האמת שזה פשוט משהו שהיה כל החיים. הייתי אמורה ללמוד ציור ידני וזה אף פעם לא הלך לי.הלכתי למורים לא הלכתי רחוק עם זה. תמיד רציתי לעשות משהו צבעוני עם הידיים. וכזה משהו שמכיל מלא.
בהתחלה לא ידעתי למה רציתי צבועני וזה פשוט שימח אותי. עכשיו שאני רואה שזה קשור לשורשים שלי. אני אוהבת להסתכל על כל האומנות מגוואטמלה זה צבעוני. זה נראה כמו האומנות שלי. כולם אמרו לי את זה ואז הסתכלתי באינטרנט ובאמת הם אוהבים צבע דברים כאלו שתמיד היה.
תחום: אומנות דיגטלית
אריאלה ואני מכירים כבר תקופה לא קטנה. היצירות שלה נכנסו לתוך החיים בצורה מפתיעה אבל הרגישו שזה מקומם הטבעי. הן מתפוצצות בצבע דימויים ושמחה. הכנו מהם טלאים מודפסים יחד. היום אני רוצה להקדיש את הזמן להכיר יותר לעומק את היצירות והדרך שהיא מפלסת לעצמה בצורה עצמאית.
איך התחלת למכור את האומנות שלך?
סיימתי לעבוד בעבודה שהייתה רשת הבטחון שלי. אמרתי הינה השלב הבא בחיים שלי. אמאלה פחד אימה מה עושים? אז אני אומרת לעצמי. אוקי סיימתי לעבוד אני אתחיל עסק וזה לא באמת עובד ככה.הסתכלתי על טוטוריאלים שמעתי הרצאות זה לא הועיל במיוחד.
בהתחלה ניסיתי להבין כמה אני צריכה לתמכר משהו כדאי להרויח ממנו. תמיד שמתי את זה נמוך מידי. היום אני יודעת איך אתמכר נכון. התמכור הנמוך היה בעיקר לימודי..
מה נתן לך את הדרייב?
זה התחיל שאנשים ביקשו את האומנות שלי והתחלתי להדפיס אותה לאט לאט.הלהיב אותי אני יוצרת ומקבלת על זה כסף. משהו אהב את מה שאני יצרתי והיה מוכן לשלם על זה.בנוסף לפגוש ולדבר עם האנשים האנושיות הזאת זה ממש כיף. גם אם נגיד חלק מהם לא אוהבים וזה בסדר. אבל מי שכן בא וממש רוצה לתמוך הם ממש באים עם רצון לעזור פשוט לקנות אומנות שלך ולרוץ ברחוב עם זה.
מה האתגרים?
ישלחץ שיש לי הרבה משימות לעשות היום. זה מכניס אותי לסטרס ואני מתקשה לעשות משימות. יש פחד אם אני אגיד לעצמי לא עשיתי כלום היום אני מה אני אעשה והמוח נכנס לאוברדרייב.יש הרבה דברים שאתה צריך לעשות כעסק. אתה צריך להיות מנהל חשובונות של עצמך, אומן אתה צריך להיות יצרן של עצמך שיווק של עצמך מיליון ואחד דברים והכל אתה עושה לבד. אוקי סיימתי את המוצרים מה עכשיו? זה מלחיץ.
איך את שומרת על פוקוס?
אני מרגיע את עצמי יש לי משימות מה יותר חשוב אחד אחד. קודם כל אני עושה רשימה. אם זה רשום אני לא צריכה לחשוב על זה. מה יותר חשוב לי היום? ללמוד על העסק, לעלות תמונות או לצלם דברים. מותר לקחת הפסקה מותר לנו לצאת רגע מהבית להנאות לפעמיים זה בסדר. זה יותר להגיד כן עכשיו. כן אני אעשה את זה כן אני עושה את זה. במקום לשבת בבית ולחשוב על זה לחשוב על זה שזה גם זבוז זמן. אני יותר בכן עכשיול
מה השלב הבא?
להתפתח דרך האינרנט.אני עיגול קטן בעולם הזה ויש עיגול ענק מסביבנו. האינטרנט יכול להגיע לעוד אנשים בעולם הזה. עשיתי רשימה של דברים שאני יכולה לשלוח. יש גם מחשבות כמו איך לשלוח בכלל פוסטר? אז זה קצת יותר מסובך. העיקר לא לוותר. יותר צמיחה ויותר ידע! להבין איך לעשות דברים בצורה יותר נכונה, שלא יכאב בכיס!.